כרטיס הפיקוד מצ'ילה הרחוקה.

הכרטיס של בוש.

פעם ראשונה זה קרה כשעבדנו בנתניה. היה איתי בצוות בחור נחמד בשם ב. עולה חדש מסנט פטרסבורג, ששייך לקהילת היהודים המשיחיים באשדוד.

ב. כיום הוא אומן דגול. שמוכר ציורי יודאיקה מדהימים, בעשרות אלפי דולרים, לאוליגרכים יהודים עשירים שהתפזרו להם בעולם.

אבל אז ב. היה מצייר לי איורים על קרטוני תעלות השרשור וגם על קירות הגבס לפני שעברו צביעה.

באתה תקופה, ב. היה מכריז בפני לא פעם, שמהנדסים רוסיים מפתחים ממש בימים אלו, שיטת מיזוג גאונית, של מפוח שזורק אוויר קר על אנשים, האוויר הזה מתקרר על-ידי גז שמופק ממי ברז, השיטה שלהם תחליף בקרוב את המזגנים הרגילים. ואוטוטו הנה הנה, כול תעשיית מיזוג האוויר שקיימת כיום תיזרק מהר מאוד לפח הזבל של ההיסטוריה האנושית.

בזמן שהיינו עובדים אז באחד המגדלים של הקבלן המהולל גנדי מנתניה, נשמע לפתע פיצוץ אדיר, כל המגדל רעד, רצנו מהר למרפסת, ושם ראינו ג'יפ יוקרתי שעולה בלהבות, ומיד יוצא ממנו אדם שהולך ומתנדנד עד שנופל . חיסול חשבונות בעולם התחתון.

פעם שנייה זה קרה, שבועיים לאחר מכן. עבדנו בדירה אחרת. מתקינים מזגן מרכזי, וראינו שנכנס בחור לדירה, מסורק ומגולח למשעי, מצויד בסרבל ירוק מלא בכיסים, וסמל בוש מתנוסס עליו, אומר שלום ליוכי, בעלת הדירה, וניגש מהר למדיח הכלים של בוש, שחיכה לו באריזה.

בזהירות פתח עם סכין את האריזה של המדיח החדש והמדונדש, תוך שהוא מפאר ומרומם את שיקול הדעת של יוכי, שבחרה להשקיעה ולא חסכה במוצר מפאר התעשייה הגרמנית.

שסיים, הוציא עוד כמה מוצרים מהתיק שטח אותם על הרצפה.

כמה אביזרים, משלימים למערכת, בעלות סמלית, הוא אמר, כדאי לך לרכוש אותם, שאו אז המערכת תעבוד לך בצורה מושלמת.

אנחנו ירדנו למסתור הכביסה לחבר את המנוע של המזגן מרוכזים מאוד שוב בענייני המזגן שלנו.

ואז שוב נשמע שוב פיצוץ בנתניה.

שהרמנו את הראש מהמסתור כביסה הבנו שזה קרה בדירה שלנו. ההוכחה לכך היה סוג של עשן אפור לבן, שהיתמר לתקרה, ישר ממדיח בוש היוקרתי.

הדיירת יוכי מאוד נבהלה, באותו היום בערב הייתה אמורה לטוס לחו"ל, היא ציפתה שהדירה תהיה מוכנה לה שתחזור,

הבחור מבוש לא התרגש בכלל, הוציא מהתיק דף נייר גדול ורשם עליו, כרטיס פיקוד תקול, לגברת אמר שחלק מכרטיסי הפיקוד שמגיעים לישראל, לא מתאימים למערכת כאן, ולכן צריכים שדרוג,

אמר לה שהוא יזמין לה כרטיס מתאים. יוכי לא נרגעה והתקשרה באותו הרגע לבוש ישראל, שם נאמר לה שכרטיסי פיקוד כאלה בכלל לא קיימים בארץ.

מתי שהם דיברו ביניהם נגשתי בזהירות למדיח, והבנתי הכל, הגאון של בוש חיבר את המדיח החד פאזה לשקע החשמל התלת פאזה של הכיריים החשמליים.

באותו זמן הבחור כבר החל לארוז את התיק היפה שלו מול הדיירת ההמומה, ושהתקרב לדלת הכניסה הסתובב אליה בביטחון רב ושאל, לאן את נוסעת בחו"ל? לצ'ילה הרחוקה ענתה לו, ביקור משפחתי.

אהה לצ'ילה, ענה לה, מעולה, שאת מגיע לשם תעשי חיפוש בחנויות אלקטרוניקה, בטוח שתמצאי שם את הכרטיס המתאים, תרכשי אותו, ואל תשכחי להביא אותו לישראל, עיניך הרואות בישראל חסר מהסוג הזה...

עוד כולנו בהלם, והבחור התאייד לו במהירות באחד המעליות הבניין הקרובות.