לפני כמה שנים התקשר אלינו יוסי, וביקש ייעוץ למערכת מיזוג אויר. בוילה שהחל לבנות בפרויקט הרחבה של אחד הקיבוצים.
כאחד התושבים החדשים בהרחבה, ביקש מאתנו, יוסי, מחיר טוב על הייעוץ בתמורה לכך שהוא ימליץ עלינו לעוד תושבים בשכונה, וכך יש לנו סיכוי להיכנס לעוד כמה עבודות בפרויקט.
הייעוץ היה די פשוט, מיני מרכזי לסלון מטבח. מאייד שיושב מעל התקרת בטון ומתחת לרעפים, זורק אוויר הספקה בתעלות שרשור דרך פתחים בבטון לחלל למטה. ובנוסף יונק אוויר מהחלל של הסלון מטבח, אוויר חוזר, גם עם תעלות שרשור דרך פתח גדול בבטון.
לחדרים יותקנו מזגנים עיליים.
כל המנועים שבחוץ ימוקמו על גג בטון שהקבלן הכין במיוחד מחוץ לגג הרעפים.
סימנו לו על התוכנית היכן למקם את פתחי ההספקה הקטנים. בבטון וגם את פתח גדול ליניקה שיאסוף את האוויר החוזר. כדי שהקבלן ביציקת הגג ישאיר אותם חלולים, על ידי טפסנות מקרשים, פתוחים למעברי אוויר.
ביקשנו מיוסי על הייעוץ עלות סמלית של 400 ₪ שתתקזז מהעסקה, במידה ויסגור אתנו. מחיר נמוך מאוד לייעוץ, מכיוון שרצינו להיכנס לפרויקט המיזוג אויר בהרחבה.
הסבר קצר וכללי מה זה הרחבה בקיבוץ?
חלק גדול מהקיבוצים די סבלו מדילול השורות של בני משק שעזבו, חברי הקיבוץ התבגרו, וחיפשו דרך איך לשמור על חיי קהילה צעירה ותוססת.
בקיבוצים העשירים, כמו חצור למשל, עשו הרחבה לילדי הקיבוץ. שזה אומר צעירים בני משק יבנו בתים על הקרקע של הקיבוץ. ובקיבוצים העניים יותר יבואו צעירים איכותיים מבחוץ, ואחר שעברו מיונים יוכלו להתקבל להרחבה. ישלמו יפה על הדירות, יעשירו טיפה את קופת הקיבוץ המידלדלת.
המשפחות שגרות בהרחבה הם לא כולם חברי קיבוץ, אבל הם משתתפים בחיי הקהילה והשירותים של הקיבוץ, כמו חינוך לילדים, חוגים, בריכה ועוד. ועל כל הם משלמים סכום חודשי נוסף. חוץ מהתשלום שהועבר לקיבוץ גם על רכישת לדירות.
לסיפורנו,
בעקבות יוסי היו עוד 6 משפחות שקיבלו את הייעוץ של ה 400 ₪. עם מיקום מדויק של הפתחים בתקרת הבטון, לביצוע של הקבלן.
לאחר שנתיים בערך, אחרי קבלת מפתח פנו אלינו חלקם, שנבוא להתקין את המזגנים.
שהגענו לעבודה בעיצומו של הקיץ החם, הרגשנו תכונה רבה ולחשושים רבים מסביב אלינו. ואחד הדיירים השכנים פנה שנבוא לראות מה עשו אצלו.
שעלינו אצלו בעליית הגג הלוהטת, קיבלנו בעצמנו מכת חום חזקה ישר בפנים.
התברר שבמקביל אלינו הסתובב ביניהם מתקין נוכל קטן שהצליח לעקוץ בסביבות 10 דיירים.
וזה הסיפור:
על מתקין המזגנים בשם ר. קיבלו המלצה מאחת המשפחות בפרויקט,
מחויט ומהודר הגיע ר. לפגישות עם הדיירים. מדיף בושם יוקרתי, חמוש בנעלי שפיץ שחורות ויקרות, שופע בביטחון עצמי. נכנס לדירה התיישב, שולף מתיק הגיימס הבונד ופורס על השולחן חבילת קטלוגים עם צילומי כרמו מרשימים של חברות המזגנים המובילות
ההצעה שלו לא הייתה זולה כלל ועיקר, אבל פיו שהפיק מרגליות הילך כבמטה קסמים על הדיירים שמיהרו לסגור איתו עסקה. שלא לפספס חלילה את הזכות להיות כלולים במחיר הקבוצתי החד פעמי, שרק ר. יכול לתת.
ביקש מיקדמה יפה. איזה הכנות לעשות? אהה כן, פתחים בבטון אפשרי, כן, 4 פתחים להספקה די והותר.
סליחה קוראים יקרים, שוב, רקע היסטורי קצר.
חברת אלקטרה יצאה כמה שנים קודם לכן בפיתוח חדשני שאמור להיות "ספינת הדגל" שלהם.
מזגן שטרם נראה כדוגמתו בשמי המזרח התיכון. סוג של שובר שוויון כזה. שאמור להשכיב את תדיראן המתחרה, אחת ולתמיד אפיים ארצה.
מזגן מיני מרכזי שנקרא DNC . הייחוד במזגן שהוא מתאים לפרוזדורים צרים. ואין צורך להתקינו בחדר אמבטיה.
בניגוד למיני מרכזי הסטנדרטי שהייה זורק קדימה בלבד. המזגן המהפכני הזה ידע לזרוק לשני כיוונים, קדימה לכוון הסלון מטבח ואחורה לכוון החדרים. והיה מצוייד גם במשאבת מים לאפשר תקרת גבס גבוהה יותר.
ה DNC היה גם שקט מאוד. אבל השקט הזה בא על חשבון ספיקת אוויר. והיה צורך ביציאה אוויר נוספת לסלון, שאלקטרה השמרנית לא רצתה לספק. וכך המתקינים היו דוחפים תעלה באחד החורים. סוג של קומבינה ידועה.
פרט קטן ושולי שלא נלקח בחשבון בתכנון הגאוני של DNC, שהוא לא בנוי לעבוד עם הדמפרים. שזה סוג של מגופים עם פיקוד בשלט רחוק, שישבו על התעלות וכך אפשרו וויסות של החדרים, סגירת חדרים שלא בשימוש, וגם שליטה בטמפרטורה בכל חדר בנפרד.
המזגן הזה עבד עם שתי סוללות סוללת חדרים וסוללה לסלון. ואם הדמפרים שהיו מיועדים לחדרים היו נסגרים. על הסוללה לא היה מעבר אוויר והיא הייתה קופאת והופכת למכשיר לייצור קרח.
הבעייה הזאת לא פורסמה בקטלוג. אנחנו נחשפנו אליה בדיוק שנפלנו על לקוח כועס, שקיבל פתאום ישר על פדחתו חתיכות קרח קטנות.
אז ככה כמו בסיפור שסיפרתי על הפדיחה במאייד המתהפך, כך גם כאן, אלקטרה ישנו בהליכה. המתקינים הבינו את זה יותר ובהדרגה לא היה ביקוש גם DNC היוקרתי.
אחרי כמה שנים החברה הוציאה אותו מהייצור, רצתה להיפטר ממנו, ומכרה אותו בגרושים.
לטרף הזה חיכה בדיוק ידידנו ר.
ר. הבין שיש לו מזגן מיני מרכזי חמש כ"ס ברבע מחיר, רכש כמה יחידות כאלה מאחד הספקים שנתקע איתם. והשחיל אותם מהר מאוד בגגות הרחבה של הקיבוץ.
המזגן הDNC יונק את האוויר מלמטה, לכן ר. טרח לשים מרווח מסוים של חתיכות קרטון וקלקר שנשארו מהאריזה להגביה אותו קצת.
אוויר חוזר מהדירה? לא צריך. גם אין במזגן אפשרות כזאת. לכן גם לא הטריח את הדיירים לדרוש מהקבלן פתח בבטון.
המזגן יונק מחלל הרעפים? מצוין, אין בעיה, ימי ההתקנה היו עדיין בשולי החורף הקרירים.
ר. זרק כמה תעלות שרשור לפתחים שיצר לו הקבלן. ואוויר קריר ונעים מילא את חלל הבית.
מיהר ולקח לו תשלום יפה ומכובד מאותם 10 משפחות ונעלם.
שאנו הגענו כבר התחילו ימי הקיץ הלוהטים, הDNC ינק כבר את חום האימים שהשתורר בגג הרעפים, כמובן שלא הגיע למטה טיפת קירור.
קורבנות העוקץ היו טייסים, קצינים בשרות קבע מפקדים בכירים, שאפילו לא טרחו לעלות לגג לראות מה יש להם בבית. אם היו רק מעיפים מבט, ורואים את ברדק ההתקנה. כמויות עצומות של ליכלוך זבל שנשאר, האריזות הריקות שהשאיר בגג. כמובן שאגורה לא היו מוסיפים לנוכל כזה,
כל כך סמכו על הטיפוס המתלקלק הזה.
אז חוץ מלהעיף את המזגן הזה לפח. ולשלם גם על מזגן פירוק והתקנה חדשה, הם היו צריכים עכשיו גם לבצע ניסור פתח גדול ויקר בבטון מזויין בברזלים.
אבל זה, סיפור בפני עצמו, על ניסור הבטון המטורף שבצענו בדירות המאוכלסות בהרחבה , בפעם הבאה,
שבת שלום לכולם.
Comments