top of page

החתול אליושה

לפני כמה שנים טובות, התקשר אלי נ. רוצה הצעה ל 4 יחידות עיליות בחדרי השינה. שמחתי שהתקשר, היינו די מיובשים באותה תקופה וכל טלפון הייה חשוב.

מדובר בבניין ישן בחולון ויש אפשרות להתקין את המנוע מעבר לחלון.

התקנה הפשוטה ביותר שיכולה להיות.

חור החוצה תליית מאייד צנרת קצרה תליית מעבה על תושבת מעבר לחלון. והמחיר כמובן בהתאם.

נ. התגלה כלקוח קשה במיוחד. התקיים משא ומתן מתיש התווכח איתי על כל שקל. חודשים בדק מחירים של יחידות של מזגנים ודאג שלא נרוויח אגורה חלילה על היחידות. לבסוף הגענו לעמק השווה, וסיכמנו הכול.

קבענו יום שלחנו לו את היחידות יום לפני, והתכוננו ליום עבודה יפה.

עוד אנחנו בבוקר מכינים ציוד להתקנה, נ. מתקשר ואומר ששכח משהו קטן לומר לנו, שיש לו סורגים  בחלונות. הם חדשים, והוא לא מוכן להוריד אותם, ושנסתדר איכשהו.

שאלתי איזה קומה? אמר לי 1. 

קומה 1 לא נורא ניקח סולם אלומיניום גבוה שום בעיה.

יצאנו לדרך שמחים ומאושרים על יום עבודה נחמד שנפל בחלקנו.

בתקופה הזאת היה לנו את המיצובישי L 300 רכב פופולרי של מתקינים. פאר היצירה היפנית. שהגענו לבניין נכנסנו תחתיו. מסתבר שזה באמת קומה 1 אבל יש לבניין בצד של המזגנים עמודים, כלומר עכשיו, יש קומת עמודים, יש קומת כניסה, ויש קומה 1 שזה למעשה בפועל קומה שלישית.

הבנו מיד שנפלנו על נוכל קטן. התחילו דין ודברים עם הבחור "הנחמד".

הג'ינג'י העצבני שהכניס אותי למלכודת הפך במהרה את עורו, דיבר בגסות ואף התחיל לאיים.

החלטתי שאני אחראי לעסקה הדפוקה הזאת. ואהיה חייב לצאת מזה.

אמרתי לו הכול בסדר, סגור, נעשה לך. נ. הלך לעבודה שלו והשאיר את אביו לשמור עלינו.

הכנסתי את הרכב למטה. על הרכב העליתי את הסולם 9 מטר מעל גג הרכב. שמתי אותו בשיפוע כלפי החלון בקומה השלישית. עליתי עם התושבת לגובה 11 מטר מ. שותפי אז באותם הימים, קדח בתוך החדר למעלה  לברגי מעבר,  אני שם פלס וקיבענו את התושבת.

אחר כך העמסנו את המנוע על גג הרכב. מ. משך עם רצועה מלמעלה אני מלמטה. המנוע זז על הסולם המשופע. וככה הפכנו את המיצובישי L 300 שלנו למעלית משא שמכירים היום.

שחיברתי את הצנרות כבר לא לקחתי סיכון. נקשרתי לרצועה מ. קשר לסורג וכך לאט ובטוח סיימנו את ההתקנה.

חשוב לציין שבאותם הימים לא היו שום תקנות של עבודה בגובה. איש הישר בעיניו יעשה. היום כמובן שזה עבירה פלילית חמורה ביותר.

אני כאדם שאין לו פחד גבהים, מהילדות בקיבוץ הייתי מטפס על כל עץ רענן. הצטיינתי גם בטיפוסי מצוקים ובסנפלינג במדבר יהודה. הסיפור הזה היה קליל בשבילי.

בינתיים מ. סיים את התקנת המאיידים בפנים.

קיפלתי את סולם האלומיניום קשרתי לרכב קיפלתי כלים ועליתי למעלה

שמח וטוב לב שיצאנו בשלום מהסיפור הזה.

איך שאני נכנס לדירה נשמעו שבר מהאבא. "אליושה אליושה איפה אליושה". נבהלתי. מה זה עכשיו האליושה הזה.

התברר שבזמן שעבדנו יצאנו ונכנסנו אליושה החתול ברח מהבית.

"אליושה זה כמו ילד" הוא צועק ובוכה תופס בשערות ראשו. מיד התקשר לבן שלו שהתחיל לצרוח על הרשלנות שלנו. למה בעבודה השארנו לשנייה את הדלת פתוחה.

עוד אני מתאושש מעבודת הסנפלינג שנכפתה עלי בגובה 11 מטר, מצאתי את עצמי הולך וצועק ברחובות העיר חולון, "אליושה פסס אליושה פסס ".

איפה לא חיפשנו חניות, מדרגות, פחי אשפה, תחת מכוניות שעות ארוכות וכלום נאדה.

חזרנו לדירה. תשלום כבר לא נראה כאן, התיישבתי על הריצפה ביאוש, ומי מציץ לי מתחת אחד הארונות? כמובן אליושה שלנו.

מאז אין מצב שאני לא בא לראות דירה לפני עבודה או לפחות לקבל סרטון וידאו עם תוכנית.

דמותו של אליושה החתול, תמיד עומדת לנגד עיני

הכרטיס של בוש

פעם ראשונה זה קרה כשעבדנו בנתניה. היה איתי בצוות בחור נחמד בשם ב. עולה חדש מסנט פטרסבורג, ששייך לקהילת היהודים המשיחיים באשדוד.

ב. כיום הוא אומן דגול. שמוכר ציורי יודאיקה מדהימים, בעשרות אלפי דולרים, לאוליגרכים יהודים עשירים שהתפזרו להם בעולם.

אבל אז ב. היה מצייר לי איורים על קרטוני תעלות השרשור וגם על קירות הגבס לפני שעברו צביעה.

באתה תקופה, ב. היה מכריז בפני לא פעם, שמהנדסים רוסיים מפתחים ממש בימים אלו, שיטת מיזוג גאונית, של מפוח שזורק אוויר קר על אנשים, האוויר הזה מתקרר על-ידי גז שמופק ממי ברז, השיטה שלהם תחליף בקרוב את המזגנים הרגילים. ואוטוטו הנה הנה, כול תעשיית מיזוג האוויר שקיימת כיום תיזרק מהר מאוד לפח הזבל של ההיסטוריה האנושית.

בזמן שהיינו עובדים אז באחד המגדלים של הקבלן המהולל גנדי מנתניה, נשמע לפתע פיצוץ אדיר, כל המגדל רעד, רצנו מהר למרפסת, ושם ראינו ג'יפ יוקרתי שעולה בלהבות, ומיד יוצא ממנו אדם שהולך ומתנדנד עד שצנח לאדמה.

  חיסול חשבונות בעולם התחתון

פעם שנייה זה קרה, שבועיים לאחר מכן. עבדנו בדירה אחרת. מתקינים מזגן מרכזי, וראינו שנכנס בחור לדירה, מסורק ומגולח למשעי, מצויד בסרבל ירוק מלא בכיסים, וסמל בוש מתנוסס עליו, אומר שלום ליוכי, בעלת הדירה, וניגש מהר למדיח הכלים של בוש, שחיכה לו באריזה.

בזהירות פתח עם סכין את האריזה של המדיח החדש והמדונדש, תוך שהוא מפאר ומרומם את שיקול הדעת של יוכי,  שבחרה להשקיעה ולא חסכה במוצר מפאר התעשייה הגרמנית.

שסיים, הוציא עוד כמה מוצרים מהתיק שטח אותם על הרצפה.

כמה אביזרים,  משלימים למערכת, בעלות סמלית, הוא אמר, כדאי לך לרכוש אותם, שאו אז המערכת תעבוד לך בצורה מושלמת.

אנחנו ירדנו למסתור הכביסה לחבר את המנוע של המזגן מרוכזים מאוד שוב בענייני המזגן שלנו.

ואז שוב נשמע שוב פיצוץ בנתניה.

שהרמנו את הראש מהמסתור כביסה הבנו שזה קרה בדירה שלנו. ההוכחה לכך היה סוג של עשן אפור לבן, שהיתמר לתקרה, ישר ממדיח בוש היוקרתי.

הדיירת יוכי מאוד נבהלה, באותו היום בערב הייתה אמורה לטוס לחו"ל, היא ציפתה שהדירה תהיה מוכנה לה שתחזור,

הבחור מבוש לא התרגש בכלל, הוציא מהתיק דף נייר גדול ורשם עליו, כרטיס פיקוד תקול, לגברת אמר שחלק מכרטיסי הפיקוד שמגיעים לישראל, לא מתאימים למערכת החשמל כאן, ולכן צריכים שדרוג,

אמר לה שהוא יזמין לה כרטיס מתאים. יוכי לא נרגעה והתקשרה באותו הרגע לבוש ישראל, שם נאמר לה שכרטיסי פיקוד כאלה בכלל לא קיימים בארץ.

מתי שהם דיברו ביניהם נגשתי בזהירות למדיח, והבנתי הכל, הגאון של בוש חיבר את המדיח החד פאזה לשקע החשמל התלת פאזה של הכיריים החשמליים.

באותו זמן הבחור כבר החל לארוז את התיק היפה שלו מול הדיירת ההמומה, ושהתקרב לדלת הכניסה הסתובב אליה בביטחון רב ושאל, לאן את נוסעת בחו"ל? לצ'ילה הרחוקה ענתה לו, ביקור משפחתי.

אהה לצ'ילה, ענה לה, מעולה, שאת מגיע לשם תעשי חיפוש בחנויות אלקטרוניקה, בטוח שתמצאי שם את הכרטיס המתאים, תרכשי אותו, ואל תשכחי להביא אותו לישראל, עיניך הרואות בישראל חסר מהסוג הזה...

עוד כולנו בהלם, והבחור התאייד לו במהירות באחד המעליות הבניין הקרובות.

סיפור שלא יאמן

איך קרה שחברת תדיראן, השאירה את אלקטרה אי שם מאחור? עכשיו הספור האמיתי.

בשנת 91 כשהתחלתי לעבוד במיזוג אוויר, תמיד היה תחרות בין תדיראן ואלקטרה.

אבל אלקטרה היו המובילים בשוק. המפעל שלהם ייצר יחידות אסטטיות יותר. המעבה של המיני מרכזי היה גבוה ויפה עם שני מאווררים. המאייד היה מסודר יותר, קופסת פיקוד מפלסטיק חיבורים נוחים . העינית על הגבס לא מצריכה חציבה בקיר.

תדיראן היה אז מותג זול יותר. המנוע היה מגושם, ותמיד ברגים עקומים. קופסת פיקוד מכוערת מפח. היו גם המון בעיות באמבטיות הניקוז למשל. שירות גרוע. מזגן מיני מרכזי היה יכול להגיע עם חלקים חסרים. והיו המון גם תביעות נגדם.

חלק מהטכנאים  אהבו אותם, כי היו המון בעיות ברגשים למשל. בגלל שהיו יחידות פשוטות, בלי כל מיני כרטיסים אלקטרוניים, היה קל מאוד לתקן אותם. ואחרי שנגמרה האחריות נהנו מהכנסות יפות בשירות. תדיראן היו אז קצת חאפרים וגמישים, לא דרשו ממתקינים דרישות מיוחדות וקפדניות כמו אלקטרה.

אני זוכר עוד טכנאים מסתובבים עם ערימות של רגשים. "אין כמו להחליף רגש ולקחת 600 ש"ח בדקה".

אבל מתקינים ישרים, העדיפו בדרך כלל, את מה שטוב ללקוחות,  וזאת היייתה אלקטרה, שהשאירה אבק לכולם.

שנים ארוכות מאוד,  המיני מרכזי שהיה המוצר העיקרי של שתי החברות היה מיוצר ב 2 קווי ייצור. עם גישה ימנית שנקרא R. והשני גישה שמאלית L.

הסיבה לכך שבהרבה דירות היה רק אפשרות אחת לגישת שרות. למשל אם הפרוזדור פונה ימינה זה מחייב גישה ימנית. השרות היה מאוד חשוב. כי אם יש בעייה בקבל או במנוע חייבת להיות גישה נוחה.

אבל זה גם יצר המון בילבול. הזמנת שמאל היה מגיע  ימין, והפוך. לפעמים לא היו יחידות במלאי מהסוג שרצית.

לפעמים בשטח המתקין או הדייר רצה לשנות מיקום. ולך תעשה שוב הזמנה.

וגם שתי פסי יצור, לאותו סוג יחידה מצריך עלויות נוספות.

ואז ביום אחד זה קרה.

בתדיראן היה מישהו, יתכן שהיה מהנדס, יתכן פועל פשוט, שעבד בפס ייצור, לא יודע,

בא לו רעיון...

מה זה כל השטות הזאת? המתקין יקח את המזגן רוצה יתקין ככה. רוצה צד שני שיהפוך אותו על הראש והפתח שירות ימצא עכשיו בצדו השני. כולם שם היו בהלם... ומה יהיה עם הניקוז? שאלו. נוסיף אמבטיה מלמעלה. תהפוך את המזגן היא יורדת למטה. זה הכל.

איך יתכן  שכל המהנדסים בוגרי הטכניון המלומדים שעבדו בתדיראן ואלקטרה במשך שנים ארוכות והיו עסוקים בתכנון מערכות מורכבות לא חשבו על זה?

תדיראן הוציאו את זה לשוק מיד. אלקטרה ישנו בעמידה עוד שנה או שנתיים.

מאז והלאה לאט לאט, כל המתקינים עברו לתדיראן. אף אחד לא רצה להתעסק יותר בימין ושמאל הזה. קונים מזגן ובשטח חושבים, לשים ככה או ככה. לא צריך יותר את כאב הראש הזה.

שכל הסוסים ברחו מהאורווה ועברו לתדיראן. לאלקטרה ירד אסימון והוציאו יחידה שיש לה ניקוז משתי הצדדים, חיבור גז משתי הצדדים וקופסת פיקוד שיש לה כבל ארוך, שמאפשר להעביר אותה לצד שני. המהנדס שם חשב שהבעיה נפתרה. אבל לא. המאיץ מורכב מצד אחד בלבד. לפתור את הבעיה עכשיו, באו בדרישה מוזרה להתקין אותו רחוק מהקיר הנגדי, במקום שאין את פתח שרות 50 ס"מ מהקיר. שזה סוג של קומבינה עלובה.

המתקינים מאוד לא אהבו את הרעיון המסורבל הזה. התאהבו ביחידה המתהפכת של תדיראן שגם השתפרו עכשיו  במנוע ובשאר היחידות ובשירות. מאז בהדרגה אלקטרה הלכה ונעלמה.

אז מי היה אותו הגאון המסתורי.  אין לי מושג. תדיראן חייבים לשים תמונה ענקית שלו בבית תדיראן בפתח תקווה ובחולון. לספר לכולם את הסיפור הזה. ויום יום להודות לו שהפך אותם לאימפריה מספר אחד היום בישראל.

הברנש המוזר 

שלום לכולם.

רציתי להעיר לתשומת לב המתקינים וגם ללקוחות שכדאי להבין ולדעת קצת על נושא הספינקלרים שמותקנים אצלם בבית.

מדובר במתקן מציל חיים בשריפות, שמותקן לפי התקן המחמיר ביותר.

כל שינוי כלשהו שנעשה חייב להיות על ידי אדם שעבר הסמכה בנושא.

מה שחשוב במיוחד לדעת, היכן נמצא הברז הקומתי של הספינקלר סוג של ברז הידראולי קטן ואדום. כך שאם חס וחלילה כתוצאה מפגיעה לא מכוונת. או חום לא צפוי (שלא קשור לשריפה כלשהי) הספינקלר שעלול להתפוצץ. יהפוך די מהר, את הבית לסוג של יער גשם קטן עם קולות רחש של פיצפוצי מכשירי חשמל נשרפים.

ועכשיו לסיפור קטן שקרה.

לפני כמה שנים טובות. היינו בהתקנת מזגן מרכזי במערב ראשון  הלקוח באמת, בחור ישר ונחמד, אבל בגלל בעיות תקציב ניסה לחסוך פה ושם.

בדירה היה צורך להזיז ספינקלרים. כתוצאה מהנמכות הגבס. ומעברי מיזוג אויר.

הצענו לו לקחת איש ספינקלרים שלנו, אבל הוא טען שיש לו בן אדם שלו,

שעשינו הפסקת צהריים בדיוק הגיע הברנש, חמוש במכנסים קצרים מלא ביטחון עצמי כולו עוז ועזוז, עם דלי קטן כמה כלים בתוכו, ערוך ודרוך למשימה הבאה עליו לטובה.

הסברנו לו איפה להעביר והכל והוא התחיל לעבוד.

עוד אנחנו יושבים ובולסים להנאתנו סנדוויץ' אבוקדו מזין וטעים, ממש מול העיניים שלנו  שומעים "פאק" חזק מאוד, והבחור מהלחץ של המים  האדיר שפרץ, עף מהסולם לאחור עם המפתח צנורות שלו ונחת בקושי שלם על הריצפה.

אבל הוא התעשת די מהר וניסה לחזור ולהבריג את הצינור למקומו, כמובן ללא הצלחה, אבל שוב ניסה וניסה.

צעקנו לו, לך תסגור את הברז. בלובי. איזה ברז הוא שואל? בארון הכיבוי, החזרנו לו.

ראיתי שכל הסלון מתמלא מים, רצתי דבר ראשון, להציל את הכלים החשמליים שלנו שהיו על הריצפה.

הברנש רץ בינתיים ללובי לסגור את הברז הראשי. איכשהו ברגע האחרון הזזתי את כל הכלים החשמליים מהנזק הבלתי הפיך שעלול היה להיגרם להם, ואז נכנס הברנש וצועק, היכן הברז? ושוב רץ לחפש אותו בכל הארונות שרות הפזורים בלובי.

בינתיים המים שחדרו גם לתוך הגבס ולארון חשמל, עלו וגאו בסלון. הגיעו כבר לגובה 10 ס"מ ואט אט הצטברו לנחל זורם יפה ובטוח לכוון המדרגות ולכוון המעליות.

לידע כללי, מים שנכנסים למעליות עלולים לגרום לנזק של מאות אלפים.

ואז הנס הגדול קרה. נזכרתי פעם שדיברתי פעם עם איש ספינקלרים אחר, תוך שאני מתלווה אליו ראיתי אותו במקרה סוגר ברז מסוים.

רצתי לארון כיבוי האש ונזכרתי באותו ברז הידראולי קטנטן ואדום, שהיה ממוקם על הצינור, והחצוף הזה, עוד צועק לי, לא זה לא זה!!!

אבל ניסיתי... ובאמת הנס קרה שמעתי את רחש המים הולך ונגמר.

היינו בשוק, בשנייה האחרונה ממש הצלנו את בעל הבית שעדיין לא יודע כלום , מנזק ותביעה ענקית של מאות אלפים על השבתת מעליות יקרות בבניין חדש.

חזרנו לדירה. הברנש החל לאט לאט ולהוריד את המים במגב לחדרי האמבטיה. ואנו התיישבנו המומים להמשיך ולבלוס את שארית הסנדוויץ שנותר לנו.

ואז כאילו כלום . הברנש החביב הפשיל שוב שרוולים, ובלי להיתרגש לקח את הצינור, קפץ על הסולם מוכן ומזומן להמשיך בעבודת שנתקעה לו משום מה, בדיוק מאותה נקודה של הפיצוץ.

 כאן כבר התערבנו התקשרנו ללקוח והעפנו את החוצפן הזה מהבית לכל הרוחות.

ככה הסתיים בנס גדול סיפור השיטפון הגדול בדירה במערב ראשון.

אז שוב. שאתם מקבלים את הדירה שלכם, לפני הכל, תחפשו את הברז ההידראולי הקטנטן של הקומה שלכם, שבארון הכיבוי. תשאלו היכן גם ברז ריקון הלחץ הקומתי.

למתקינים היקרים, שאתם עושים עבודות בדירה שימו עטיפה של קרטון עם איזולירבנד על הספינקלר.

לא לקרב פ'אנים ומייבשים פולטי חום לידו. תוודאו וויזואלית מיקום הברז ההידראולית האדום הקטנטן.

 ושלא נזדקק להשתמש בו.

והעיקר רק איש ספינקלר מוסמך עם נסיון רב.

שבוע טוב לכולם חברים.

Vision

This is a Paragraph. Click on "Edit Text" or double click on the text box to start editing the content and make sure to add any relevant details or information that you want to share with your visitors.

bottom of page